בלט קלאסי
רבים מאתנו שמעו את המשפט " רקדן ללא בסיס קלאסי הוא לא רקדן",
אך מהו סגנון הבלט הקלאסי?
הכל התחיל באיטליה שם היו נפוצים מאוד מופעי בידור בשילוב של ריקוד, שירה ותיאטרון. מופעים אלו היוו בסיס למופעי הבלט שהתפתחו בחצר המלך לואי ה-14 בצרפת.
כשמדברים על בלט קלאסי, נזכרים בבלרינות דקות ועדינות הרוקדות על נעליי הפויינט, אך לא כולם יודעים כי בהתחלה רק גברים יכלו להופיע ולרקוד.
רק במאה ה-17 נשים התחילו להשתתף במופעים ונעליי הפויינט הידועות הופיעו לקראת אמצע המאה ה-18.
בשנים ההם רוסיה ואירופה המערבית הופכות למרכזי הבלט הידועים והטובים ביותר.
במאה ה-19 רוסיה נחשבת למרכז בלט בין לאומי והיא מביאה לעולם את הרקדנים המוצלחים ביותר, היצירות הידועות ואת שיטות הלימוד המקובלות בכל העולם.
כיום הבלט הקלאסי הוא סגנון רחב ומגוון, הנלמד בארצות רבות ומתפתח בכל העולם.
לאחר כל זה, אתם שואלים את עצמכם: אז למה באמת הבלט הקלאסי הוא הבסיס שבלעדיו רקדן יתקשה להתקדם בעולם המחול?
והנה התשובה: בלט הוא סגנון מחול המשלב בתוכו עקרונות רבים המשפיעים בצורה ניכרת על טכניקת הרקדנים. בשיעורי הבלט מבצאים הרקדנים תרגילים שונים הנותנים להם כלים להתקדם ולהצליח: גמישות, כוח וסיבולת שרירים, קורדינציה ויכולת ביצוע גבוהה.
בשיעורים מתרגלים הרקדנים למשמעת, התנהגות הולמת, רצינות וריכוז.
ורק לאחר כל האימונים הרבים ושנות העבודה, רקדן יקרא לעצמו – רקדן.
|